הרפורמה במס מעודדת את העלייה והחזרה לישראל, על ידי הרחבת הפטור הקיים ממס רווח הון והענקת פטורים על הכנסות פירותיות (הכנסות מריבית, דיבידנד, תמלוגים, קצבה או דמי שכירות) מחו"ל לגבי עולים חדשים ותושבים חוזרים. פטורים אלה חלים על יחידים בלבד, בעוד שחברות שיהגרו לישראל - על ידי העברת הניהול והשליטה לישראל - אינן זכאיות ליהנות מכך.
פטור ממס על רווחי הון
עד הרפורמה, רווחי הון שנוצרו ממכירת נכסים בחו"ל על ידי עולים חדשים ותושבים חוזרים, היו פטורים ממס עד שבע שנים, מיום שהפכו לתושבי ישראל. מינואר 2003, רווחים אלו יהיו פטורים ממס למשך עשר שנים מיום המעבר לישראל. הפטור הורחב על ידי תיקון סעיף 97(ב) לפקודה, אשר הוחל במפורש גם על תושבים חוזרים. בשונה מבעבר, לפי הרפורמה גם מכירת הנכסים לאחר עשר שנים לא תגרום להטלת מס רטרואקטיבי על רווחי ההון מהם. המס יוטל רק באופן יחסי, על הרווח שיווצר לאחר תום עשר השנים.
לגבי עולים חדשים, הפטור יחול רק לגבי נכס שנרכש על ידי העולה בחו"ל לפני היותו תושב ישראל. תושב חוזר ייהנה מפטור ממס רק אם שהה דרך קבע בחו"ל, במשך לפחות שלוש שנים רצופות לאחר שחדל להיות תושב ישראל. לגביו הפטור מותנה בשני תנאים: האחד, כי רכש את הנכס מחוץ לישראל בתקופה ששהה מחוץ לישראל, לאחר שחדל להיות תושב ישראל; השני, כי אותו נכס, לרבות זכות בחברה תושבת חוץ, אינו מהווה זכות במישרין או בעקיפין לנכס שהיה מצוי בישראל.
בתכנון מס נכון, ניתן יהיה ליהנות מכפל פטור ממס על רווח ההון: בישראל - מכוח סעיף 97(ב) לפקודה; ובמדינת החוץ שבה נמצא הנכס - מכוח אמנת המס הרלוונטית (שבין מדינה זו לבין ישראל). כך למשל, יתכן כי מכירת נכס כגון מניות בחברה תושבת מדינת חוץ, תהיה פטורה ממס גם במדינה זו וגם בישראל.
פטור ממס על הכנסות פסיביות מחו"ל
בשונה מבעבר, החל מינואר 2003 חייבים תושבי ישראל במס בישראל על הכנסות פסיביות מחו"ל (כגון הפרשי הצמדה וריבית על פיקדונות, דיבידנדים, דמי שכירות, תמלוגים וכדומה). עולה חדש או תושב חוזר ייהנה, לעומת זאת, מפטור ממס על הכנסות מסוג זה על פי סעיף 14 לפקודה. פטור זה יחול במשך חמש שנים מיום שהפך היחיד לתושב ישראל.
הפטור יחול בתנאי שההכנסות נבעו מנכסים שנרכשו בחו"ל על ידי עולה חדש לפני שנעשה תושב ישראל. לגבי תושב חוזר, מותנה הפטור בשניים: ראשית, בשהייה בחו"ל, דרך קבע, במשך לפחות שלוש שנים לפני החזרה לישראל; שנית, בתנאי שמדובר בנכסים שנרכשו בחו"ל לאחר שחדל להיות תושב ישראל. בנוסף לכך, עולים חדשים פטורים ממס בישראל למשך עשרים שנה, גם על ריבית מפיקדונות מט"ח במוסד בנקאי שהופקדו בהם סכומי כסף שהיו להם לפני שהפכו לתושבי ישראל.
הקלה נוספת נקבעה במסגרת סעיף 9ג לפקודה, אשר הוסף בעקבות הרפורמה. סעיף זה מגביל את סכום המס שניתן להטיל בישראל על פנסיה המתקבלת בגין עבודה שבוצעה בעבר מחוץ לישראל, עד לגובה המס שהיה חל עליה בחו"ל. בנוסף להקלות אלה, עולה חדש זכאי במשך ארבע שנים לפטור ממס בישראל, גם על הכנסות מעסק בחו"ל שהוקם חמש שנים לפחות לפני עלייתו לישראל.
המלצות לשבים ולעולים
רכישת נכסים. היות ותחולת הפטור היא רק לגבי רווחים מנכסים בחו"ל, כדאי לעולה החדש ולתושב חוזר להשקיע ברכישת נכסים דווקא בחו"ל. את ההשקעות יש לבצע קודם לעלייה או לחזרה לישראל, שאם לא כן, לא יחול הפטור. התשואה מנכסים אלו תהיה פטורה ממס בישראל למשך עשר שנים מיום העלייה או החזרה לישראל. לפני תום חמש שנים מיום החזרה לישראל, כדאי למשוך מקסימום הכנסות שוטפות מראש, וליהנות מפטור ממס עליהם. כדאי, לדוגמה, למשוך דיבידנד מראש משערוך נכסים, לקבל דמי שכירות למספר שנים מראש וכדומה. לעומת זאת, לגבי רווח ההון אין צורך למהר ולמכור את הנכס בטרם סיום תקופת הפטור. פטור זה חל במשך עשר השנים באופן ליניארי. משמע, רק הרווח היחסי שנצמח עבור תקופה זו יחויב במס.
אם לא מדובר במקרקעין או במניות ב"חברת מקרקעין", הרווח יהיה פטור ממס גם במדינה שבה נמצא הנכס על פי רוב אמנות המס של ישראל. כמו כן, על ההכנסות הפסיביות מריבית ומדיבידנד יחול בחו"ל שיעור מס מופחת שנע בין 0% ל-25%, הכל בהתאם לאמנה הרלוונטית. את דמי השכירות, לעומת זאת, ניתן יהיה לחייב במס במדינה שבה נמצאים המקרקעין ללא הגבלת שיעור.
לגבי תושב חוזר, חשוב לוודא שאין לנכס בחו"ל כל קשר ישיר או עקיף לנכס המצוי בישראל. לדוגמה, על מכירת מניות בחברה תושבת חוץ שחלק או כל נכסיה, מורכבים מנדל"ן הנמצא בישראל ו/או ממניות בחברות תושבות ישראל, לא יחול הפטור. רק הרווח שנצמח לגבי מניות שאין להן זיקה לישראל יהיה פטור ממס בישראל. עולה חדש, לעומת זאת, יהיה פטור על כל הרווח, אפילו אם נבע ממכירת נכס בחו"ל המהווה זכות בעקיפין לנכס בישראל.
אופציות. לתושב חוץ או תושב חוזר המחזיק באופציות ומתעתד לעלות או לחזור לישראל, ייטב לשקול לממש את האופציות טרם הפיכתו לתושב ישראל. בדרך זו, לכשיהפוך לתושב ישראל, יהיה בידיו נכס בחו"ל שהגיע לידיו טרם הפך לתושב ישראל. כך, סכום עליית הערך מיום רכישת המניה ועד ליום תום עשר השנים מיום הפיכתו לתושב ישראל, יהא פטור ממס רווח הון בישראל, אף אם המניה תימכר במועד מאוחר יותר. אם, לעומת זאת, יממש האופציות לאחר שהפך לתושב ישראל, יפסיד את הפטור ממס.
שלילת פטור בארה"ב. רווח הון ממכירת מניות של חברה תושבת מדינה הקשורה באמנת מס עם ישראל פטור, דרך כלל, ממס גם במדינת המושב של החברה. אולם לא כך תמיד. קיימות אמנות שבנסיבות מסוימות שוללות את הפטור. כך, לדוגמה, על פי האמנה בין ישראל לארה"ב, אדם שהיה לתושב ישראל ומכר מניות בחברה תושבת ארה"ב לא יהיה פטור ממס בארה"ב מכוח האמנה, היה ושהה בארה"ב במשך לפחות 183 ימים בשנת המס בה בוצעה המכירה. על כן, ייטב לתושב ארה"ב שהפך לתושב ישראל, לא למכור את המניות באותה שנת מס אלא להמתין לפחות לשנת המס הבאה, שבמהלכה הוא לא שהה בארה"ב במשך תקופה כאמור. כך, הוא יהא זכאי הן לפטור ממס בישראל והן לפטור ממס בארה"ב, בכפוף להוראות האמנה (ובתנאי שאיננו אזרח ארה"ב).
יוצא כאמור כי לעולים חדשים ולתושבים חוזרים כדאי יותר להשקיע דווקא בנכסים בחו"ל. השקעה בנכסים אלה תזכה אותם בפטור ממס על ההכנסות השוטפות ועל רווחי ההון במשך תקופות ההטבה, בעוד שהשקעה בנכסים בישראל תהא חייבת במס מלא. מצב זה עשוי להביא אפוא לחוסר ניטרליות לרעת השקעה בישראל. לאור זאת, ראוי היה ליתן לדעתנו הקלות ופטורים דומים גם לגבי השקעות שמבצעים עולים חדשים ותושבים חוזרים ביחס לנכסים הנמצאים בישראל.
* מחבר המאמר נמנה על צוות משרדו של ד"ר אברהם אלתר ושות', עו"ד - חבר ועדת רבינוביץ לעניין הרפורמה במס הכנסה.
בוקסה:
כותרת: הגעת לביקור? לא בעיני מס הכנסה
לאלה שכבר שוהים בישראל ומעונינים לעזוב, מומלץ לצאת מישראל לפני 30 בינואר של אותה השנה, ובכך לא ייחשבו לתושבי ישראל לצורכי מס כבר באותה השנה. עם זאת, במקרה שיהיו מעונינים לחזור לביקור בישראל באותה השנה, הם עלולים להיחשף לתביעה מצד מס הכנסה, שלא יראה בהם תושבים זרים. כך, ישראלים לשעבר שעזבו את המדינה לפני שנה ויותר אך מגיעים לחופשות בישראל, עלולים להיחשב תושבי ישראל לצורכי מס, כאשר מספר ימי החופשה שלהם בישראל גבוה מ30-. יהיה עליהם להוכיח בפני רשויות המס בישראל כי ביתם הקבוע, מקום עבודתם ומרכז חייהם נמצאים בחו"ל ומטרת הגעתם לכאן היא ביקור בלבד. כאשר מדובר בישראלי לשעבר שהיגר למדינה בה יש אמנת מס (רוב מדינות המערב), הרי תוכרע התושבות לפי מבחני האמנה. באופן זה, ניתן יהיה לסתור את טענת מס ההכנסה בישראל.
לידים:
לעולים חדשים ולתושבים חוזרים כדאי יותר להשקיע דווקא בנכסים בחו"ל. השקעה בנכסים אלה תזכה אותם בפטור ממס על ההכנסות השוטפות ועל רווחי ההון במשך תקופות ההטבה, בעוד שהשקעה בנכסים בישראל תהא חייבת במס מלא
בתכנון מס נכון, ניתן ליהנות מכפל פטור ממס על רווח ההון: בישראל - מכוח סעיף 97(ב) לפקודה, ובמדינת החוץ שבה נמצא הנכס - מכוח אמנת המס הרלוונטית
טור נפרד: (מחולק לאייטמים שונים. בכל אייטם יש להדגיש את המשפט הראשון.
תקדימי מסים מן העת האחרונה
עו"ד (רו"ח) רונן ארויו*
מס שבח: מותר לנכות הוצאות ריבית על משכנתא. בית המשפט העליון דחה את בקשת המדינה לבטל את ההלכה שפסק, הקובעת כי לצורך חישוב מס שבח ניתן לנכות כהוצאה את הוצאות הריבית ששילם המוכר על משכנתא. ההלכה משפיעה על כל מוכר מקרקעין שלקח משכנתא למימון הרכישה, לרבות מוכרי דירות מגורים אשר יכולים לחסוך ניצול של פטור ממס שבח במכירה, כשתוצאת החישוב היא הפסד. (ד"נ מ.ל. השקעות).
מדרגות מס נפרדות לבני זוג העובדים בעסק בבעלותם. בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי, כי למרות שפקודת מס הכנסה שוללת חישוב נפרד מבני זוג העובדים בעסק משפחתי או בחברה שבבעלות מי מהם מעל 10% מהון המניות, עדיין ניתן להוכיח כי אין תלות בין ההכנסות של בני הזוג, ולזכות בחישוב לפי מדרגות מס נפרדות לכל הכנסה של כל בן זוג. משמעות ההלכה היא, שבמקרים רבים נישומים יכולים לחסוך עד כ40- אלף ש"ח בשנת מס, על-ידי שכנוע רשויות המס שכל אחד מהם היה יכול להרוויח את לחמו גם בעבודה זהה בעסק אחר ולא רק בעסק המשפחתי. (ע"א קלס).
ניתן לקבל בחזרה את מסי השבח והרכישה גם לאחר 15 שנה. בית המשפט העליון קבע כי במקרים בהם צדדים ביטלו עסקה לרכישת מקרקעין, וזאת אפילו לאחר 15 שנה מיום חתימת ההסכם, יכולים הם לקבל בחזרה את מסי השבח והרכישה ששילמו, ובלבד שעסקת המכירה לא היכתה שורשים. כך, אם זכות החזקה בנכס לא ניתנה, הביטול יכול להיות אפשרי. (ע"א וייסמן ודניה סיבוס).
ידועים בציבור נחשבים כבני זוג לצורך פטור ממס שבח. בית המשפט העליון קבע קביעה תקדימית, לפיה המונח "בן זוג" בחוק מס שבח, מתייחס גם לידועים בציבור. משמעות ההלכה היא, שידועים בציבור יכולים להעביר ביניהם במתנה ללא תמורה נכסי מקרקעין, וכל זאת מבלי להתחייב כלל במס שבח (קיים חיוב מופחת במס רכישה). עד עתה הייתה עמדת רשויות המס, כי בני זוג לעניין החוק הם אך ורק בני זוג שנישאו זה לזו. יודגש כי קיימת גם פסיקה מחוזית הקובעת כך, אך מאידך קיימת פסיקה מחוזית הקובעת שידועים בציבור בעלי אותו מין לא ייחשבו כבני זוג. פסיקה אחרונה זו, סביר שתיהפך על-ידי בית המשפט העליון. (ע"א עליזה לבנון).
החזר מס לנישום המשלם מזונות מכוח פסק דין או הסכם. בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי, כי אדם המחויב בתשלום מזונות לילדיו הבגירים או לקרובים אחרים שלו מכוח חוק המזונות, יכול לקבל החזר מס בגובה נקודת זיכוי אחת עד שתיים לשנה. משמעות ההלכה היא שמשלמי מזונות, כאמור, יוכלו לקבל החזרי מס של עד כ- 5,000 - בשנה (ע"א מילשטיין).
גביית ארנונה לפי שימוש חוקי בנכס לפני הפיכתו לריק. עיריות נוהגות לחייב נכס ריק בארנונה לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס. בהתאם לכך, אם נכס שימש לפעילות מסחרית לפני שהפך לנכס ריק, בעליו יחויב בארנונה כאילו הנכס ממשיך לשמש לפעילות זו. בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי, כי במקרה בו השימוש בנכס לפני שהפך לריק שונה מהייעוד לו הנכס אמור לשמש לפי תוכנית בניין עיר, הרי שלא ניתן לגבות ארנונה לפי השימוש בפועל, כי אם רק לפי השימוש המותר לפי התוכנית. באותו מקרה הוחזרו לבעל נכס ריק כספים ששילם לפי תעריף מסחרי, הגם שהשימוש בנכס טרם הפיכתו לריק היה כזה, שכן נקבע כי ייעודו החוקי של הנכס הוא לחקלאות. (בר"מ מלק סלומון)
פטור ממס על רווחי הון
עד הרפורמה, רווחי הון שנוצרו ממכירת נכסים בחו"ל על ידי עולים חדשים ותושבים חוזרים, היו פטורים ממס עד שבע שנים, מיום שהפכו לתושבי ישראל. מינואר 2003, רווחים אלו יהיו פטורים ממס למשך עשר שנים מיום המעבר לישראל. הפטור הורחב על ידי תיקון סעיף 97(ב) לפקודה, אשר הוחל במפורש גם על תושבים חוזרים. בשונה מבעבר, לפי הרפורמה גם מכירת הנכסים לאחר עשר שנים לא תגרום להטלת מס רטרואקטיבי על רווחי ההון מהם. המס יוטל רק באופן יחסי, על הרווח שיווצר לאחר תום עשר השנים.
לגבי עולים חדשים, הפטור יחול רק לגבי נכס שנרכש על ידי העולה בחו"ל לפני היותו תושב ישראל. תושב חוזר ייהנה מפטור ממס רק אם שהה דרך קבע בחו"ל, במשך לפחות שלוש שנים רצופות לאחר שחדל להיות תושב ישראל. לגביו הפטור מותנה בשני תנאים: האחד, כי רכש את הנכס מחוץ לישראל בתקופה ששהה מחוץ לישראל, לאחר שחדל להיות תושב ישראל; השני, כי אותו נכס, לרבות זכות בחברה תושבת חוץ, אינו מהווה זכות במישרין או בעקיפין לנכס שהיה מצוי בישראל.
בתכנון מס נכון, ניתן יהיה ליהנות מכפל פטור ממס על רווח ההון: בישראל - מכוח סעיף 97(ב) לפקודה; ובמדינת החוץ שבה נמצא הנכס - מכוח אמנת המס הרלוונטית (שבין מדינה זו לבין ישראל). כך למשל, יתכן כי מכירת נכס כגון מניות בחברה תושבת מדינת חוץ, תהיה פטורה ממס גם במדינה זו וגם בישראל.
פטור ממס על הכנסות פסיביות מחו"ל
בשונה מבעבר, החל מינואר 2003 חייבים תושבי ישראל במס בישראל על הכנסות פסיביות מחו"ל (כגון הפרשי הצמדה וריבית על פיקדונות, דיבידנדים, דמי שכירות, תמלוגים וכדומה). עולה חדש או תושב חוזר ייהנה, לעומת זאת, מפטור ממס על הכנסות מסוג זה על פי סעיף 14 לפקודה. פטור זה יחול במשך חמש שנים מיום שהפך היחיד לתושב ישראל.
הפטור יחול בתנאי שההכנסות נבעו מנכסים שנרכשו בחו"ל על ידי עולה חדש לפני שנעשה תושב ישראל. לגבי תושב חוזר, מותנה הפטור בשניים: ראשית, בשהייה בחו"ל, דרך קבע, במשך לפחות שלוש שנים לפני החזרה לישראל; שנית, בתנאי שמדובר בנכסים שנרכשו בחו"ל לאחר שחדל להיות תושב ישראל. בנוסף לכך, עולים חדשים פטורים ממס בישראל למשך עשרים שנה, גם על ריבית מפיקדונות מט"ח במוסד בנקאי שהופקדו בהם סכומי כסף שהיו להם לפני שהפכו לתושבי ישראל.
הקלה נוספת נקבעה במסגרת סעיף 9ג לפקודה, אשר הוסף בעקבות הרפורמה. סעיף זה מגביל את סכום המס שניתן להטיל בישראל על פנסיה המתקבלת בגין עבודה שבוצעה בעבר מחוץ לישראל, עד לגובה המס שהיה חל עליה בחו"ל. בנוסף להקלות אלה, עולה חדש זכאי במשך ארבע שנים לפטור ממס בישראל, גם על הכנסות מעסק בחו"ל שהוקם חמש שנים לפחות לפני עלייתו לישראל.
המלצות לשבים ולעולים
רכישת נכסים. היות ותחולת הפטור היא רק לגבי רווחים מנכסים בחו"ל, כדאי לעולה החדש ולתושב חוזר להשקיע ברכישת נכסים דווקא בחו"ל. את ההשקעות יש לבצע קודם לעלייה או לחזרה לישראל, שאם לא כן, לא יחול הפטור. התשואה מנכסים אלו תהיה פטורה ממס בישראל למשך עשר שנים מיום העלייה או החזרה לישראל. לפני תום חמש שנים מיום החזרה לישראל, כדאי למשוך מקסימום הכנסות שוטפות מראש, וליהנות מפטור ממס עליהם. כדאי, לדוגמה, למשוך דיבידנד מראש משערוך נכסים, לקבל דמי שכירות למספר שנים מראש וכדומה. לעומת זאת, לגבי רווח ההון אין צורך למהר ולמכור את הנכס בטרם סיום תקופת הפטור. פטור זה חל במשך עשר השנים באופן ליניארי. משמע, רק הרווח היחסי שנצמח עבור תקופה זו יחויב במס.
אם לא מדובר במקרקעין או במניות ב"חברת מקרקעין", הרווח יהיה פטור ממס גם במדינה שבה נמצא הנכס על פי רוב אמנות המס של ישראל. כמו כן, על ההכנסות הפסיביות מריבית ומדיבידנד יחול בחו"ל שיעור מס מופחת שנע בין 0% ל-25%, הכל בהתאם לאמנה הרלוונטית. את דמי השכירות, לעומת זאת, ניתן יהיה לחייב במס במדינה שבה נמצאים המקרקעין ללא הגבלת שיעור.
לגבי תושב חוזר, חשוב לוודא שאין לנכס בחו"ל כל קשר ישיר או עקיף לנכס המצוי בישראל. לדוגמה, על מכירת מניות בחברה תושבת חוץ שחלק או כל נכסיה, מורכבים מנדל"ן הנמצא בישראל ו/או ממניות בחברות תושבות ישראל, לא יחול הפטור. רק הרווח שנצמח לגבי מניות שאין להן זיקה לישראל יהיה פטור ממס בישראל. עולה חדש, לעומת זאת, יהיה פטור על כל הרווח, אפילו אם נבע ממכירת נכס בחו"ל המהווה זכות בעקיפין לנכס בישראל.
אופציות. לתושב חוץ או תושב חוזר המחזיק באופציות ומתעתד לעלות או לחזור לישראל, ייטב לשקול לממש את האופציות טרם הפיכתו לתושב ישראל. בדרך זו, לכשיהפוך לתושב ישראל, יהיה בידיו נכס בחו"ל שהגיע לידיו טרם הפך לתושב ישראל. כך, סכום עליית הערך מיום רכישת המניה ועד ליום תום עשר השנים מיום הפיכתו לתושב ישראל, יהא פטור ממס רווח הון בישראל, אף אם המניה תימכר במועד מאוחר יותר. אם, לעומת זאת, יממש האופציות לאחר שהפך לתושב ישראל, יפסיד את הפטור ממס.
שלילת פטור בארה"ב. רווח הון ממכירת מניות של חברה תושבת מדינה הקשורה באמנת מס עם ישראל פטור, דרך כלל, ממס גם במדינת המושב של החברה. אולם לא כך תמיד. קיימות אמנות שבנסיבות מסוימות שוללות את הפטור. כך, לדוגמה, על פי האמנה בין ישראל לארה"ב, אדם שהיה לתושב ישראל ומכר מניות בחברה תושבת ארה"ב לא יהיה פטור ממס בארה"ב מכוח האמנה, היה ושהה בארה"ב במשך לפחות 183 ימים בשנת המס בה בוצעה המכירה. על כן, ייטב לתושב ארה"ב שהפך לתושב ישראל, לא למכור את המניות באותה שנת מס אלא להמתין לפחות לשנת המס הבאה, שבמהלכה הוא לא שהה בארה"ב במשך תקופה כאמור. כך, הוא יהא זכאי הן לפטור ממס בישראל והן לפטור ממס בארה"ב, בכפוף להוראות האמנה (ובתנאי שאיננו אזרח ארה"ב).
יוצא כאמור כי לעולים חדשים ולתושבים חוזרים כדאי יותר להשקיע דווקא בנכסים בחו"ל. השקעה בנכסים אלה תזכה אותם בפטור ממס על ההכנסות השוטפות ועל רווחי ההון במשך תקופות ההטבה, בעוד שהשקעה בנכסים בישראל תהא חייבת במס מלא. מצב זה עשוי להביא אפוא לחוסר ניטרליות לרעת השקעה בישראל. לאור זאת, ראוי היה ליתן לדעתנו הקלות ופטורים דומים גם לגבי השקעות שמבצעים עולים חדשים ותושבים חוזרים ביחס לנכסים הנמצאים בישראל.
* מחבר המאמר נמנה על צוות משרדו של ד"ר אברהם אלתר ושות', עו"ד - חבר ועדת רבינוביץ לעניין הרפורמה במס הכנסה.
בוקסה:
כותרת: הגעת לביקור? לא בעיני מס הכנסה
לאלה שכבר שוהים בישראל ומעונינים לעזוב, מומלץ לצאת מישראל לפני 30 בינואר של אותה השנה, ובכך לא ייחשבו לתושבי ישראל לצורכי מס כבר באותה השנה. עם זאת, במקרה שיהיו מעונינים לחזור לביקור בישראל באותה השנה, הם עלולים להיחשף לתביעה מצד מס הכנסה, שלא יראה בהם תושבים זרים. כך, ישראלים לשעבר שעזבו את המדינה לפני שנה ויותר אך מגיעים לחופשות בישראל, עלולים להיחשב תושבי ישראל לצורכי מס, כאשר מספר ימי החופשה שלהם בישראל גבוה מ30-. יהיה עליהם להוכיח בפני רשויות המס בישראל כי ביתם הקבוע, מקום עבודתם ומרכז חייהם נמצאים בחו"ל ומטרת הגעתם לכאן היא ביקור בלבד. כאשר מדובר בישראלי לשעבר שהיגר למדינה בה יש אמנת מס (רוב מדינות המערב), הרי תוכרע התושבות לפי מבחני האמנה. באופן זה, ניתן יהיה לסתור את טענת מס ההכנסה בישראל.
לידים:
לעולים חדשים ולתושבים חוזרים כדאי יותר להשקיע דווקא בנכסים בחו"ל. השקעה בנכסים אלה תזכה אותם בפטור ממס על ההכנסות השוטפות ועל רווחי ההון במשך תקופות ההטבה, בעוד שהשקעה בנכסים בישראל תהא חייבת במס מלא
בתכנון מס נכון, ניתן ליהנות מכפל פטור ממס על רווח ההון: בישראל - מכוח סעיף 97(ב) לפקודה, ובמדינת החוץ שבה נמצא הנכס - מכוח אמנת המס הרלוונטית
טור נפרד: (מחולק לאייטמים שונים. בכל אייטם יש להדגיש את המשפט הראשון.
תקדימי מסים מן העת האחרונה
עו"ד (רו"ח) רונן ארויו*
מס שבח: מותר לנכות הוצאות ריבית על משכנתא. בית המשפט העליון דחה את בקשת המדינה לבטל את ההלכה שפסק, הקובעת כי לצורך חישוב מס שבח ניתן לנכות כהוצאה את הוצאות הריבית ששילם המוכר על משכנתא. ההלכה משפיעה על כל מוכר מקרקעין שלקח משכנתא למימון הרכישה, לרבות מוכרי דירות מגורים אשר יכולים לחסוך ניצול של פטור ממס שבח במכירה, כשתוצאת החישוב היא הפסד. (ד"נ מ.ל. השקעות).
מדרגות מס נפרדות לבני זוג העובדים בעסק בבעלותם. בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי, כי למרות שפקודת מס הכנסה שוללת חישוב נפרד מבני זוג העובדים בעסק משפחתי או בחברה שבבעלות מי מהם מעל 10% מהון המניות, עדיין ניתן להוכיח כי אין תלות בין ההכנסות של בני הזוג, ולזכות בחישוב לפי מדרגות מס נפרדות לכל הכנסה של כל בן זוג. משמעות ההלכה היא, שבמקרים רבים נישומים יכולים לחסוך עד כ40- אלף ש"ח בשנת מס, על-ידי שכנוע רשויות המס שכל אחד מהם היה יכול להרוויח את לחמו גם בעבודה זהה בעסק אחר ולא רק בעסק המשפחתי. (ע"א קלס).
ניתן לקבל בחזרה את מסי השבח והרכישה גם לאחר 15 שנה. בית המשפט העליון קבע כי במקרים בהם צדדים ביטלו עסקה לרכישת מקרקעין, וזאת אפילו לאחר 15 שנה מיום חתימת ההסכם, יכולים הם לקבל בחזרה את מסי השבח והרכישה ששילמו, ובלבד שעסקת המכירה לא היכתה שורשים. כך, אם זכות החזקה בנכס לא ניתנה, הביטול יכול להיות אפשרי. (ע"א וייסמן ודניה סיבוס).
ידועים בציבור נחשבים כבני זוג לצורך פטור ממס שבח. בית המשפט העליון קבע קביעה תקדימית, לפיה המונח "בן זוג" בחוק מס שבח, מתייחס גם לידועים בציבור. משמעות ההלכה היא, שידועים בציבור יכולים להעביר ביניהם במתנה ללא תמורה נכסי מקרקעין, וכל זאת מבלי להתחייב כלל במס שבח (קיים חיוב מופחת במס רכישה). עד עתה הייתה עמדת רשויות המס, כי בני זוג לעניין החוק הם אך ורק בני זוג שנישאו זה לזו. יודגש כי קיימת גם פסיקה מחוזית הקובעת כך, אך מאידך קיימת פסיקה מחוזית הקובעת שידועים בציבור בעלי אותו מין לא ייחשבו כבני זוג. פסיקה אחרונה זו, סביר שתיהפך על-ידי בית המשפט העליון. (ע"א עליזה לבנון).
החזר מס לנישום המשלם מזונות מכוח פסק דין או הסכם. בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי, כי אדם המחויב בתשלום מזונות לילדיו הבגירים או לקרובים אחרים שלו מכוח חוק המזונות, יכול לקבל החזר מס בגובה נקודת זיכוי אחת עד שתיים לשנה. משמעות ההלכה היא שמשלמי מזונות, כאמור, יוכלו לקבל החזרי מס של עד כ- 5,000 - בשנה (ע"א מילשטיין).
גביית ארנונה לפי שימוש חוקי בנכס לפני הפיכתו לריק. עיריות נוהגות לחייב נכס ריק בארנונה לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס. בהתאם לכך, אם נכס שימש לפעילות מסחרית לפני שהפך לנכס ריק, בעליו יחויב בארנונה כאילו הנכס ממשיך לשמש לפעילות זו. בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי, כי במקרה בו השימוש בנכס לפני שהפך לריק שונה מהייעוד לו הנכס אמור לשמש לפי תוכנית בניין עיר, הרי שלא ניתן לגבות ארנונה לפי השימוש בפועל, כי אם רק לפי השימוש המותר לפי התוכנית. באותו מקרה הוחזרו לבעל נכס ריק כספים ששילם לפי תעריף מסחרי, הגם שהשימוש בנכס טרם הפיכתו לריק היה כזה, שכן נקבע כי ייעודו החוקי של הנכס הוא לחקלאות. (בר"מ מלק סלומון)
